תזונה וגאוט: זה מה שכדאי לאכול
סטייק ובירה עלולים לזרז את ההתקף הבא, גם סושי ומשקאות ממותקים אינם מומלצים. אז מה כן בתפריט כשמתמודדים עם גאוט? טופז דרזנר, תזונאית קלינית, עושה סדר
It looks like you are using an older version of Internet Explorer which is not supported. We advise that you update your browser to the latest version of Microsoft Edge, or consider using other browsers such as Chrome, Firefox or Safari.
סטייק ובירה עלולים לזרז את ההתקף הבא, גם סושי ומשקאות ממותקים אינם מומלצים. אז מה כן בתפריט כשמתמודדים עם גאוט? טופז דרזנר, תזונאית קלינית, עושה סדר
תזונה היא נדבך חשוב באורך חיים בריא עבור כולנו, אבל עבור חולי גאוט, שמירה על תזונה חשובה במיוחד – היא מהווה חלק בלתי נפרד מניהול המחלה ומשחקת תפקיד משמעותי בהפחתת התקפים.
גאוט (שיגדון) היא מחלה כרונית שגורמת לדלקות מפרקים בשל הצטברות חומצה אורית (חומצת שתן) בדם. "אנחנו יודעים שהימנעות ממאכלים שתורמים לעלייה בחומצה האורית בדם משמעותית לטיפול", מסבירה טופז דרזנר, תזונאית קלינית ותזונאית ספורט, המטפלת בחולי גאוט.
גאוט כונתה בעבר "מחלת המלכים" כי היא יוחסה לתזונה עתירת חלבונים. אבל היום אנחנו יודעים הרבה יותר על סוגי המזון שמומלץ ושלא מומלץ לצרוך. לדברי דרזנר, "קודם כל כדאי לוותר על שלוש המדבקות האדומות בסופר – להשתדל להימנע מכל מה שיש לו אחוזי שומן רווי גבוהים, כל מה שיש לו אחוזי סוכר גבוהים וגם לצמצם ככל הניתן מוצרי מזון שמכילים מלח בכמות גבוהה".
משטר התזונה של מטופלים עם גאוט מבוסס על תפריט דל פורינים (תרכובות המצויות במזון ומתפרקות בגוף לחומצה אורית). דרזנר מדגישה כי יש להימנע ממאכלים בעלי ריכוז פורינים גבוה במיוחד כמו מרק צח, בשר טחון, בשר מעושן, בשר אווז, רטבים לבשר, מקרל, הרינג, סרדינים, דג בוניטו, אנשובי, איברים פנימיים כמו לב, מוח, או כליות, ביצי דגים, קוויאר, צדפות, שרימפס וגם לחמים ועוגות משמרים.
דרזנר ממליצה גם שלא לצרוך מזון שמכיל סירופ תירס עתיר פרוקטוז וגם מזהירה מפני סושי, המכיל כמות גדולה של אצות נורי יבשות העשירות בחומצה אורית. לדבריה, מומלץ להימנע מהמאכלים האלה גם בזמן התקף גאוט וגם בשלבי ההפוגה.
כשרמת החומצה האורית מאוזנת, ניתן לצרוך במתינות מאכלים המכילים כמות בינונית של פורינים כמו דגים מסוימים, עוף, חלקי בשר שלמים (לא בשר טחון), אספרגוס, שעועית יבשה, עדשים, אפונה יבשה, פטריות, תרד, כרובית, ברוקולי, פירות ים או קוואקר.
דרזנר מציינת שלוש קטגוריות עיקריות של משקאות שלא כדאי לצרוך כשמנסים לאזן את רמות החומצה האורית בדם.
בראש רשימת המשקאות הללו ממוקמים משקאות אלכוהוליים, שמעלים את רמות השומן וגורמים לעלייה בחומצה האורית בדם. "לא משנה אם אתם שותים כמה בירות או כוס ויסקי, מה שקובע זה ריכוז האלכוהול בגוף", היא מסבירה. "אבל מבין המשקאות החריפים, למטופלים המתמודדים עם מחלת גאוט מומלץ להימנע לחלוטין מקוקטיילים, שמכילים גם אלכוהול בכמות גבוהה וגם הרבה סוכר". לדבריה, מותר לחטוא מדי פעם בשתיית יין אדום יבש.
קטגוריית משקאות נוספת שכדאי למי שמתמודד עם גאוט להימנע ממנה היא משקאות קלים רוויי סוכר. לדברי דרזנר, כל כוס משקה כזה מכילה כמות גדולה של סוכר, שנספג מהר מאוד בדם.
לבסוף, דרזנר ממליצה להימנע משייקים ומיצי פירות, שמכילים גם הם רמות גבוהות של סוכר: "מי שסובל מגאוט צריך לוותר על השייק ופשוט לאכול את הפרי".
כמות גבוהה של סוכר תורמת לשינויים מטבוליים הגורמים לעלייה ברמות החומצה האורית בדם, מסבירה דרזנר. לדבריה, "מחקרים מראים שמשקאות מתוקים המכילים פרוקטוז עם גלוקוז משפיעים בצורה משמעותית על התפתחות גאוט. עודף פרוקטוז במערכת העיכול מוביל לפירוק של מולקולת האנרגיה העיקרית בתא (ATP) ולירידה בייצור שלה, מה שמעודד שרשרת תהליכים המאיצים את ייצור חומצת השתן". עוד התגלה, לפי דרזנר, כי צריכת פירות עשירים בפרוקטוז עלולה להוביל לעלייה זמנית ברמות חומצת השתן לעומת צריכה מתונה של פירות, שלאורך זמן עשויה דווקא לסייע בהפחתת חומצת השתן.
דרזנר ממליצה לשלב מקורות חלבון מן הצומח, בדגש על קטניות כמו עדשים וחומוס, ומן החי - למשל ביצה או גבינות עד 5% שומן.
בנוסף, ממליצה דרזנר לצרוך מזון עשיר בסיבים תזונתיים כמו קוואקר ודגנים מלאים, וגם פירות וירקות המכילים את הוויטמינים A ו-E ובעיקר ויטמין C. ויטמין D נחוץ גם הוא, והוא לא נמצא כמעט במזון. לדברי דרזנר, במקרה שבדיקות הדם מראות רמות לא תקינות ניתן לקחת תוסף לאחר התייעצות עם הרופא/ה המטפל/ת או התזונאי/ת.
מומלץ לחולי גאוט שאינם סובלים מיתר לחץ דם או מעורבות כלייתית, לדבריה, להקפיד לשתות כשני ליטרים של מים ביום (אפשר לגוון עם תה צמחים וסודה). כמו כן, כדאי להשתדל לשתות לא יותר משלוש כוסות קפה ביום. לחולים עם מחלות נלוות כדאי להתייעץ עם הרופא/ה או התזונאי/ת בנוגע לכמות השתיה הרצויה עבורם.
דרזנר מספרת שחולי גאוט רבים מסירים מהתפריט ירקות סולניים כמו חצילים, פלפל או תפודים מחשש שהם תורמים להתפתחות דלקות מפרקים. עם זאת, לדבריה "אין צורך להפחית בצריכת עגבניות שרי, תפוחי אדמה ובטטות ואפשר להמשיך לאכול חצילים ופלפלים, רק עדיף לא לאכול אותם על בסיס יומי״.
מאכלים נוספים שניתן לצרוך מדי יום במתינות הם כאלה המכילים כמות זניחה של פורינים וכמות גבוהה של שומן, ביניהם מונה דרזנר לחם לבן, חמאה ומרגרינה, שוקולד, תבלינים, תירס, גלידה, אטריות, אגוזים, שמן ואורז.
״תזונה נכונה משמעותית, לאורך זמן, בעיקר כדי להרחיק את התקף הגאוט הבא, אבל אפשר גם להפחית את עוצמת ההתקפים באמצעות שינוי תזונתי״, אומרת דרזנר. "התקף גאוט הוא מצב דלקתי, ובהתאם, הגישה התזונתית מחולקת לשניים: קודם כל לוותר על מזון שיכול להגביר עוד יותר את רמות החומצה האורית כדי לא להחמיר את ההתקף; ולאחר מכן, להוריד את המדד הדלקתי. אני ממליצה על אכילה של ירקות בחמישה צבעים, שמכניסים לגוף מגוון של נוגדי חמצון ופיטו-כימיקלים".
"כשאנחנו צורכים את כל הצבעים ברמה יומית – עדיף ירקות ולא פירות בגלל כמות הסוכר – אנחנו נותנים לגוף את כל החומרים הכימיים שעוזרים למערכת החיסון להילחם בדלקת", היא מסבירה. "אני ממליצה לאכול גם עד שני אגוזי ברזיל שמכילים מינרל אנטי-דלקתי בשם סלניום".
לדברי דרזנר, תפריט מומלץ לדוגמה, בזמן התקף גאוט, יכול לכלול שני פירות בצבעים שונים, שלושה ירקות בצבעים שונים ושני אגוזי ברזיל.
אז שיהיה בתיאבון!