כל מה שצריך לדעת על טרשת נפוצה

בוקר אחד מתעורר אדם, ומגלה שראייתו נפגמת, או שהתחושות בגוף אינן כפי שהיו. הוא עלול לחוות קושי בתזוזה של הגפיים או אפילו פגיעה בזיכרון ובתפקודים קוגניטיביים שונים. ההתקף המלחיץ בא והולך, דברים נרגעים ואז שוב – צצה תופעה מדאיגה, לא בהכרח זו שהגיחה בפעם הקודמת. הנזק הולך ומצטבר, והסוף לא לגמרי ברור. 

ברוכים הבאים לעולמם של חולי טרשת נפוצה: מחלה כרונית התקפית, שפגיעתה במערכת העצבים גורמת לפגיעה מוחשית בתפקודים שונים בגוף. ללא טיפול מתאים, התוצאה הסופית עלולה להיות נכות קבועה או כרונית.

השלב הראשון של המחלה, בדרך כלל, נקרא 'טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית': RRMS. הוא מאופיין בהתקפים פתאומיים ובלתי צפויים. "טרשת היא מחלה אוטואימונית", מסביר פרופסור דימטריוס  קרוסיס, מנהל המרכז לטרשת נפוצה והיחידה לנוירו-אימונולוגיה במרכז הרפואי הדסה ויו"ר החברה הישראלית לנוירו-אימונולוגיה. "זוהי מחלה שבה מערכת החיסון תוקפת עצמים של הגוף. כשמדובר בטרשת, החלבון שנפגע הוא מיאלין, שתפקידו עיטוף והגנה של מערכת העצבים במוח ובחוט השדרה. פגיעה במיאלין פירושה חוסר יעילות בהעברת האותות החשמליים בסיבים העצביים במקומות מסוימים, כמו המוח וחוט השדרה, והפרעה בתפקוד הנוירולוגי".

הפגיעה במיאלין עלולה להתרחש בכל פעם באזור אחר – ומכאן חוסר היכולת לצפות את הבאות. "פגיעה במערכת המוטורית תתבטא בשיתוק או בחולשות; פגיעה במערכת התחושתית תניב   הפרעות תחושה – חוסר תחושה או נמלולים בגוף", אומר פרופ' קרוסיס. "אם מערכת הראייה נפגעת, החולה עלול לאבד ראייה באחת מעיניו או לסבול פתאום מראייה כפולה. במקרים מסוימים נפגעות גם המערכת הקוגניטיבית, מערכת הסוגרים או מערכת שיווי המשקל. ב-90% מהמקרים, יחוו החולים בשנים הראשונות התקפים באים והולכים. עם הזמן משתנה אופי המחלה עד שההחלמה בין התקף להתקף נעשית חלקית בלבד". הפגיעה בגוף הולכת ומצטברת והנזק נעשה בלתי הפיך: "בחלוף הזמן הטרשת עלולה להפוך למתקדמת", מוסיף פרופ' קרוסיס, "ואז המחלה נקראת 'טרשת נפוצה פרוגרסיבית' או SPMS. במקרה כזה, לחולה יש סיכון גדול לפתח נכות כרונית".

האבחון: מכלול של בדיקות

"טרשת נפוצה נוטה להתפרץ בגיל צעיר והיא שכיחה יותר בעולם המערבי", אומר פרופ' קרוסיס. "מספר החולים בישראל עומד על 6,000 ויותר, רבים מהחולים כלל לא אובחנו כנראה. נשים נפגעות פי 2 מגברים, ושיא ההתפרצות נרשם בגיל 18-30". 

האבחון עובר בבדיקות שונות, באין בדיקה אחת המאפשרת אבחנה חד-משמעית. "התסמינים השונים נבחנים, ונערכות בדיקת הדמיה באמצעות MRI כדי לקבל תמונה של אזורי הפגיעה במיאלין; בדיקת ניקור מותני לבחינת נוכחות נוגדנים ייחודיים בנוזל השדרה; בדיקות דם לנוגדנים אחרים ובדיקות אלקטרופיזיולוגיות. אין אפשרות לתת אבחון באמצעות אחת מהבדיקות בלבד – רק המכלול יעניק תמונת מצב מלאה".

הטיפול בטרשת נפוצה עבר אי-אלו מהפכות בשנים האחרונות. אם בעבר הוצעו טיפולים בסיכון גבוה ולא מעט תופעות לוואי, כיום נחשבים הטיפולים חכמים ובטוחים יותר, גם עבור חולי השלב המתקדם של המחלה. "כיוון שמדובר במחלה אוטואימונית", מסביר פרופ' קרוסיס, "שבה הנזק נובע ממערכת החיסון עצמה - מטרת הטיפול למנוע את פעילות היתר של מערכת החיסון, אשר גורמת לפגיעה במיאלין. אם בעבר נטתה הגישה הטיפולית לדיכוי מערכת החיסון, מעין כימותרפיה קלה, כיום קיימים למזלנו טיפולים שמדכאים רק חלקים ספציפיים במערכת החיסונית או משנים את האיזון בין מרכיביה. למעשה, על ידי טיפול כזה מלמדים את מערכת החיסון מחדש כיצד היא צריכה להתנהג".

עם הירידה בסיכון והעלייה ביעילות, השתנה גם אופן הטיפול עצמו – מה שהתחיל בזריקות, התחלף למתן כדורים והיום הטיפול כלל אינו מצריך שימוש כרוני. "התרופות ניתנות בכדורים או בעירוי אחת לכמה חודשים או רק פעמים בודדות", אומר פרופ' קרוסיס, וההשפעה עשויה להתקיים חמש שנים או יותר, ולפעמים גם למשך כל החיים".

עבור החולים, צעירים ברובם, השמירה על שגרת חיים של קריירה ומשפחה לצד המחלה – אינה משימה פשוטה. הטיפולים החדשים הם לפיכך בשורה של ממש עבורם. "הטיפולים החדשים מצליחים להביא שינוי דרמטי בהתפתחות המחלה", מגלה פרופ' קרוסיס, "כך ניתן לאפשר לחולים  איכות חיים טובה יותר ותפקוד מרבי בכל מעגלי החיים. אם שלושה עשורים אחורה, היו חולפות בממוצע 15 שנה מגילוי המחלה ועד איבוד של יכולת ההליכה העצמאית, כיום חולפות בממוצע 15 שנה נוספות לפני שאנו עדים להחמרה מהסוג הזה. מדובר בלא מעט שנים נוספות של חיים טובים ללא פגיעה בתפקוד".

מה שחשוב במיוחד כדי לאפשר טיפול אופטימלי היא הגעה מיידית לטיפול, מהר ככל שניתן. פנייה למרכזי טיפול המתמחים בטיפול במחלה תאפשר קבלת טיפול מותאם לחולה, בהתאם לשלב ההתפתחות של המחלה.  

"לשמחתנו, טרשת נפוצה היא כבר לא גזרת גורל", אומר פרופ' קרוסיס, "אלא מחלה ברת טיפול. אנחנו מלאי אופטימיות בתחום, בהסתמך לא רק על הטיפולים הקיימים אלא גם על המחקרים.