פרופ׳ גז מציין כי במקרים שבהם המחלה מקומית בבלוטת הערמונית ואין עדות להתפשטות המחלה אל בלוטות הלימפה האגניות או פיזור גרורתי מרוחק, סוגי הטיפול הקיימים הם:
ניתוח לכריתת בלוטת הערמונית
הניתוח כולל הסרת של בלוטת הערמונית ושלפוחיות הזרע ולעיתים גם כריתה/דיגום של בלוטות הלימפה שבאגן. הניתוח מבוצע בעזרת רובוט הקרוי De Vinci. בניתוח נשמרת המקלעת העצבית האחראית לזקפה. תוצאות הניתוח ותופעות הלוואי תלויות במיומנות של המנתח ובממצאים הפתולוגיים. תופעות הלוואי העיקריות של הניתוח הן פגיעה בשליטה על ההשתנה ופגיעה בתפקוד המיני.
רדיותרפיה, קרינה
הטיפול הקרינתי, בדומה לטיפול הניתוחי, הוא טיפול מקומי ובדומה לניתוח נקבעים אברי המטרה לטיפול ומנת הקרינה. מטרת הטיפול הקרינתי היא להשמיד את תאי הסרטן מבלי לפגוע ברקמות הבריאות שמסביב. תודות להתפתחות טכנולוגית הכוללת הדמיה תלת ממדית של סיטי ו-MRI, מערכות תכנון חכמות ומכשירי קרינה ממחושבים עם אבזרים המאפשרים דימות בזמן הטיפול, בדיקת נשימה ועוד, הקרינה היום מותאמת בגודלה ובצורתה לאיבר המטרה - Conformal Radiotherapy. בשל הבנה טובה יותר של הרדיוביולוגיה של הקרינה בסרטן הערמונית והטכנולוגיה המתקדמת של הקרינה, תוכניות הקרינה השתנו. בהתבסס על תוצאות מחקרים קליניים מבוקרים, מנות הקרינה היומיות גדולות ומספר הטיפולים קטן. טיפול בסרטן הערמונית באמצעות קרינה הגיע בעבר עד 40 טיפולים. היום בהתבסס על מחקרים מבוקרים ניתן להשיג את אותה תוצאה ועם פרופיל בטיחות ע"י חמישה טיפולים בלבד. זה קרוי קרינה סטיראוטקטית.
בחלק מהטיפולים, בהתאם למאפייני המחלה משלבים בקרינה גם טיפול הורמונלי.
טיפול קרינתי לערמונית ניתן גם להקלה על תסמיני המחלה המקומיים כמו הפרעות בהשתנה ועוד. פגיעה בתפקוד המיני וכאבים בפרקי הירכיים הם חלק מתופעות הלוואי הצפויות ורצוי להסביר ולדון עם החולה בהם בהרחבה קודם מתן הטיפול.
טיפול הורמונלי
בלוטת הערמונית, כמו השדיים, תלויה במאזן ההורמונלי בגוף ובנטרול השפעתו של ההורמון הזכרי טסטוסטרון, המשפיע על התנהלות סרטן הערמונית.
הטיפול ההורמונלי ניתן לעיתים עם הטיפול הקרינתי והשילוב הזה מבוסס על מחקרים קליניים שהוכיחו את יעילותו בשיפור הבקרה המקומית, בדחיית חזרה/הופעה של מחלה הגרורתית ובשיפור תוחלת החיים.
הטיפול ההורמונלי מהווה נדבך חיוני בטיפול בסרטן הערמונית שנמצא בשלב מתקדם/גרורתי
הטיפול ההורמונלי כולל:
- זריקות של נגזרות אגוניסטיות או אנטגוניסטיות של LHRH (Luteinizing Hormone-Releasing Hormone) זריקות אלו מעכבות את ייצור הטסטוסטרון באשכים.
- טבליות של תרופות נוגדות את ההשפעה של ההורמון טסטוסטרון ונגזרותיו ברמה התאית.
חלק מתופעות הלוואי של הטיפול ההורמונלי – פגיעה בתפקוד המיני, ירידה בליבידו ובזקפה, אפיזודות של סומק וגלי חום, ירידה בצפיפות העצם והפרעות נוספות.
בשל הירידה בצפיפות העצם רצוי לבצע בדיקת צפיפות עצם וליטול קלציום וויטמין D.
במקרים שבהם מטפלים בסרטן ערמונית מתקדם, מקובלים כמה קווי טיפול:
כימותרפיה
טיפול בסרטן הערמונית באמצעות כימותרפיה ניתן בשלבים שונים של סרטן ערמונית גרורתי.
ראשית, בשלב בו המחלה רגישה לטיפול הורמונלי מסרס, מומלץ לתת סדרה של מספר מחזורי טיפול.
שנית, בשלב בו המחלה גרורתית ויציבה לטיפול הורמונלי מסרס (לאחר טיפול הורמונלי סטנדרטי). משך הטיפול הכימי תלוי בתגובה לטיפול ובתופעות הלוואי.
נשירת שיער, בחילה והקאה, נימול בכפות הידיים והרגלים וירידה בכל שורת הדם הם חלק מתופעות הלוואי של הטיפול הכימי
===============================================
טיפול בתרופות רדיוליגנדים
קבוצת תרופות זו מיועדת לטיפול בסרטן הערמונית עם פיזור גרורתי. קבוצה ראשונה הינה מיועדת עבור מטופלים עם פיזור גרורתי בעצמות והיא מחקה פעילות של קלציום ולאחר ההזרקה וורידית היא נקשרת לתאי הסרטן הנמצאים בעצמות. הקרינה הנפלטת בתהליך ההתפרקות הרדיואקטיבית היא מסוג אלפא, שמאופיינת בחדירות מוגבלת ביותר. היות שהתרופה מתבייתת על גרורות בעצמות בלבד, והיא אינה מיועדת למקרים בהם קיים פיזור של גרורות לאברים פנימיים.
תופעות הלוואי כוללות תסמונת דמוית שפעת הכוללת כאבי פרקים ושרירים, חום ועייפות. לפני כל טיפול נדרשת ספירת דם על מנת לוודא ערכים סבירים.
לא נדרשות הגבלות מבחינת בטיחות קרינה.
הקבוצה השנייה בקטגוריה זו, הינו טיפול אשר מיועד לחולים עם פיזור לעצמות ולאיברים פנימיים.
התרופה נקשרת לנוגדן על גבי תאי הסרטן , שם הקרינה הנפלטת כתוצאה מההתפרקות הרדיואקטיבית פוגעת ומשמידה את תאי הסרטן.
לפני כל טיפול יש צורך בבדיקת דם לספירה וביוכימיה של תפקודי כבד וכליה. הטיפול ניתן עם עירוי נוזלים.
תופעות הלוואי לרוב בדרגה קלה בינונית וכוללות כאבי שרירים ופרקים, עייפות, יובש בפה ובחילה. היות והתרופה מגיעה לשלד הגרמי יתכן גם דיכוי מח עצם.
במתן הטיפול נדרשות הנחיות בטיחותיות שעיקרן הימנעות מחשיפה של אנשים אחרים במיוחד נשים בהריון וילדים והקפדה על כללי בידוד וכיוב'.