האם תמיד חייבים לטפל בסרטן הערמונית?

סרטן הערמונית הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים, ובקרב גברים בארץ ובעולם הוא הסרטן השכיח ביותר. אך האם אתה יודע עליו מספיק?

סרטן בלוטת הערמונית (פרוסטטה) נפוץ במיוחד בגיל מתקדם. "כ-80%-85% מהחולים הם מעל גיל 65״, מסביר פרופ' גיל בר-סלע, מנהל המערך לאונקולוגיה והמטולוגיה בבית חולים העמק, ויו"ר האיגוד האונקולוגי. לדבריו, הגיל הוא גורם הסיכון העיקרי: ״מעל גיל 85-90 יימצאו כמעט בכל גבר תאים של סרטן הערמונית".

גורמי סיכון נוספים הם גנטיים, מקצתם קשורים לנשאות של המוטציה בגן BRCA2. "יש גורמי סיכון משפחתיים נוספים, שלא בהכרח אפשר לקשר למוטציות בגן ספציפי״, מפרט פרופ׳ בר-סלע. ״ככל שיש במשפחה - בעיקר במשפחה הקרובה - יותר גברים שחלו במחלה, עולה הסיכון לפתח סרטן הערמונית במהלך החיים. ויש גם גורמי סיכון אחרים הקשורים באורח חיים, כמו תזונה עשירה בשומנים מן החי, או בשומני טרנס - המצויים למשל במרגרינה ובמאפים המכילים מרגרינה כגון בורקסים למיניהם״.

רוב החולים מתגלים בשלב ההתחלתי

הערמונית ממוקמת בבסיס שלפוחית השתן. היא אחת מבלוטות המין של הגבר, ואחראית על ייצור חלק מנוזל הזרע. סרטן שמתפתח בה, נוטה להתקדם בקצב איטי יחסית. "לרוב הסרטן מתגלה בשלב ההתחלתי של המחלה, כשהסרטן ממוקד בערמונית", מציין פרופ' בר-סלע. לדבריו, רופאי משפחה רבים נוהגים לבצע בדיקות דם אונקולוגיות למטופלים מעל גיל 60 בהן נמדדת רמת ה-PSA, חלבון המופרש על ידי הערמונית. רמה גבוהה מעלה חשד לסרטן. 

חשד כזה יכול להתעורר גם בשל תלונות המטופל: במקרים רבים, התסמינים של סרטן הערמונית מופיעים כאשר הגידול עצמו לוחץ על שלפוחית השתן, והם יכולים לבוא לידי ביטוי בתלונות על תכיפות  ודחיפות במתן השתן, בעיקר בשעות הלילה, "אבל אלו יכולים להיות גם תסמינים של הגדלה שפירה של הערמונית", מסייג פרופ' בר-סלע. במקרים של מחלה גדולה בתוך הערמונית יכולות להופיע לפעמים תלונות על דם בשתן. במקרה שהסרטן שולח גרורות, ברוב המקרים, הגרורות תהיינה בעצמות והתלונה השכיחה, במקרים אלו תהיה על כאבים בעצמות. 

כאשר מתעורר חשד לסרטן הערמונית , חובה לבצע ביופסיה מהערמונית. לאחר האבחון, במידה שלא בוצע לפני כן, מומלץ לבצע בדיקת MRI של הערמונית, על מנת להבין את מידת מעורבות המחלה בבלוטה ובדיקת PET, המבוססת על הקישור לחלבון המצוי כמעט בכל תאי סרטן הערמונית ונקראת PET-PSMA, זאת על מנת לוודא האם קיימת מעורבות של בלוטות לימפה באגן או גרורות באיברי גוף מרוחקים.

 "הטיפול נקבע בהתייחס לכמה גורמים", אומר פרופ' בר-סלע, "כגון גודל הגידול ומעורבות של איברים סמוכים באגן, מדד הגליסון שהוא מדד פתולוגי המבטא את מידת הממאירות של תאי סרטן הערמונית וכן רמת ה-PSA בדם".

"לא תמיד צריך לטפל"

כאשר הסרטן ממוקם רק בבלוטת הערמונית עצמה יש מגוון אפשרויות טיפול. "מדובר בסרטן שברוב המקרים מתפתח לאט. לעיתים כאשר המחלה בשלב התחלתי והיא אינה מורגשת במישוש, ובהתחשב בגיל המטופל – לא בהכרח חייבים לטפל, אלא רק לעקוב", אומר פרופ' בר-סלע. אבל אם מחליטים על טיפול, ישנן כמה אפשרויות, בהן ניתוח או קרינה – חיצונית או שילוב של חיצונית ופנימית. לעיתים, במקרים ספציפיים ניתן לטפל גם בטכניקות של הקפאה. 

בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, כאשר מתפתחות גרורות, ניתן להעניק למטופלים טיפול הורמונלי, או טיפול משולב של טיפול הורמונלי עם טיפול כימותרפי או טיפול ביולוגי. כמו כן קיים טיפול חדש עבור חולים שלא מגיבים לטיפולים הקיימים, באמצעות תרופה המחברת בין נשא ביולוגי הנקשר לתאי סרטן הערמונית ואיזוטופ רדיואקטיבי , השילוב של שני המרכיבים לתרופה אחת, מאפשר מתן טיפול מדויק וממוקד לאזורי הגרורות בגוף.

"במקרים של סרטן ערמונית הממוקם לערמונית בלבד, רוב החולים שורדים ומבריאים. זהו סרטן שהתמותה ממנו לא גבוהה. בשלב הזה, שיעור ההחלמה עומד על 90%", אומר פרופ' בר-סלע.

לאחר שהמטופל מחלים מהמחלה יש לבצע מעקב על ידי בדיקות PSA אחת לכמה חודשים, כאשר במהלך הזמן ניתן להאריך את פרק הזמן בין בדיקה לבדיקה. "אם רואים שינוי לרעה בבדיקות, או שהמטופל מתחיל להתלונן על תסמינים שיכולים להיות קשורים – עוברים לבירור הדמייתי. אבל אם ערכי ה-PSA של המטופל נשארים נמוכים, והוא מרגיש טוב – לא צריך לבצע בדיקות נוספות".

לסיכום, על אף שסרטן הערמונית נפוץ מאוד, בהחלט ניתן לטפל בו, ובשלב המוקדם יותר של המחלה, הסיכוי להבריא מאד גבוה. במקביל, מתפתחות אפשרויות גם לחולים בשלב הגרורתי, עם טיפולים חדשים שמותאמים למצבם וגם במקרים אלה ניתן לחיות שנים ארוכות עם המחלה. אין ספק: ההתקדמות במחקר הרפואי מניבה עוד ועוד גילויים - ואלה משנים אט אט את פני ההתמודדות עם המחלה.

המידע המובא בכתבה מבוסס על דבריו של פרופ' בר סלע ובשיתופו.