"אם הייתי נשלח לבדיקת PSA - שהיא בדיקת דם פשוטה - כשהתחלתי להתלונן על הרעה במצבי הבריאותי, אולי הסרטן שלי היה מתגלה בשלבים ההתחלתיים שלו", אומר באר, כיום יו"ר ומנהל עמותת "חיים עם סרטן הערמונית". מדובר בבדיקה שבה נמדד ריכוז החלבון PSA, אשר מופרש מבלוטת הערמונית והיא עשויה לסייע בגילוי מוקדם של סרטן הערמונית.
"בסופו של דבר, כשאובחנתי כבר היו לי גרורות בעצמות, והייתי במצב גופני כללי קשה. כשחזרתי לרופא המשפחה ושאלתי למה הוא לא הפנה אותי לבדיקה, הוא אמר שאני צעיר מדי. סרטן הערמונית היא מחלה שאופיינית לגברים מעל גיל 60, ולא הייתי בקבוצת סיכון", הוא נזכר.
חשיבות האבחון המוקדם
מקרים כמו של איצי ושל עוד רבים אחרים מסבירים מדוע אחת מהמטרות המרכזיות של עמותת "חיים עם סרטן הערמונית" היא הגברת המודעות לחשיבות האבחון המוקדם של חולים. ״אנחנו נתקלים בלא מעט מקרים של חולים שלא נבדקו ולא אובחנו בזמן״, אומר באר. ״כשהמחלה מתגלה עם גרורות – במקרים רבים כבר אין דרך להחלמה. זה קורע לב. לעומת זאת, כאשר המחלה מתגלה בשלביה הראשוניים סיכויי ההחלמה מאוד גדולים".
מטרה חשובה נוספת של העמותה היא לספק אוזן קשבת ותמיכה לחולים. "עד שהוקמה העמותה, חולים לא יכלו להתייעץ עם חולים כמותם, או עם אנשים שהחלימו. זו עמותה של חולים למען חולים", אומר באר, "כיום יש לנו ברשימת התפוצה למעלה מ-2,500 חולים שנעזרים בנו, ואנחנו מאוד פעילים. יש לנו אתר ונוכחות ברשתות החברתיות, אנחנו מארגנים אירועים שונים לטובת חולי סרטן הערמונית ומפעילים פורום תוסס שבו מספקים תשובות לפונים".
הצורך העיקרי שעולה מהפונים לעמותה הוא הרצון לדעת מה צפוי להם, אומר באר. "אנחנו רואים שחולים מאוד רוצים להתייעץ עם מי שעברו תהליך דומה, לשמוע ולהבין מה צפוי להם, איך המחלה והטיפולים עלולים להשפיע על איכות החיים. אנשים רוצים לקבל מידע, שלא בהכרח יוכלו לקבל מרופאים, אלא דווקא ממי שעברו את התהליך".
"חי בסימביוזה מוזרה עם הסרטן"
לדבריו, גם בני משפחה של חולים נעזרים רבות בעמותה. "בעקבות הקמפיין האחרון שערכנו להגברת המודעות לחשיבות האבחון המוקדם, פנתה אלינו אישה שאביה פנה לבדיקה והתגלה כחולה על הסף של מחלה גרורתית, אדם בן קצת מעל 60. היא הייתה כל כך אסירת תודה, שהפכה לפעילה בעמותה. תגובות מרגשות כאלה הן הרוח הגבית שמניעה את פעילות העמותה והופכת אותה לכה מתגמלת״.
באר עצמו, כבר בן 71, עבר לאחר האבחון שלו טיפולים כימותרפיים, טיפול הורמונלי הניתן לחולים גרורתיים וטיפולים נלווים. "הוגדרתי כחולה סופני - נתנו לי בין תשעה חודשים לשנתיים. לשמחתי שרדתי. היום אני מרגיש כמו כל אדם בגילי, ונמצא במעקב בלבד . בהדמיה האחרונה שעשו לי לא ראו גרורות. אני חי בסימביוזה מוזרה עם הסרטן כבר הרבה שנים. כיום אני מגדיר את עצמי כמי שהתגבר על המחלה״.