מחלה של נשים? ספרו להם על זה: מיגרנה בגברים

לשלל האמונות הרווחות בחברה בדבר מיגרנה, נוספת טעות אחת שמאמללת לא מעט חולים - האמונה כי מיגרנה היא נחלתן של נשים בלבד. נוסף להתמודדות עם המחלה עצמה, נאלצים הגברים אשר לוקים במיגרנה להתמודד לעתים עם הרמת גבה וספקנות מצד החברה – שמתקשה לקשר בין גבר למיגרנה.

האפיון כ"מחלה נשית" נולד לא לגמרי בטעות: הנתונים מגלים כי נשים נוטות ללקות עד פי 3 יותר במחלה מאשר גברים. אבל בפועל, גם בזירה הגברית מתמודדים לא מעט עם המחלה: גברים רבים יסבלו במהלך חייהם מהתקפי מיגרנה ברמות חומרה שונות. הם נוטים פחות מנשים לגשת להיבדק אצל רופא ולכן הם גם מאובחנים פחות, ובשלב מאוחר יחסית בחיים. התוצאה: פגיעה קשה באיכות החיים, פגיעה בעבודה והשבתה מכל פעילות למשך ימים מספר ועד שבוע במקרים הארוכים יותר. עבור גברים ונשים כאחד, תהיה ההמלצה להיוועץ בהקדם בנוירולוג במקרים בהם קיים חשש ראשוני למיגרנה.

במקרה של דוד, פנסיונר בן 61, הגיעה המחלה לפני כעשרים שנה ושינתה את חייו, פשוטו כמשמעו. "הכל התחיל בכאבי ראש שהיו בהתחלה פשוטים", הוא משחזר, "חשבתי שיחלפו אך לצערי הם רק הלכו והחריפו עד רמות שבהן הייתי מתעורר בלילה עם כאבי תופת. במשך למעלה מ-30 שנה שימשתי בין היתר נהג. הגעתי למצב שבו לא יכולתי לתפקד יותר כנהג כי הייתי נתקף בבחילות קשות, כאבי ראש עזים, חולשה וחוסר יכולת לשהות במקום עם אור. זה גרם לי לעבור לעבודה משרדית. גם היום אני נתקף בהתקפי מיגרנה קשים פעמיים ביום", הוא מספר, "כך שהמחלה לצערי נוכחת מאוד בחיי".

כיצד המשפחה מקבלת את זה? 

"זו נקודה רגישה. אשתי והילדים כבר התרגלו לכך שאני לא יכול להיות ספונטני בשום דבר ושאני לא יכול להצטרף אליהם לטיולים בחו"ל או לבילויים אחרים. פעם קרה ששכחתי את הכדורים בבית וקיבלתי התקף חזק בדרך חזרה עם האוטו. סבלתי מכאבי תופת ומהקאות כל הנסיעה. זה מצב לא פשוט ואני מקווה שיימצאו פתרונות רפואיים טובים מהקיימים".

אצל עמוס, איש אקדמיה, המחלה אמנם מופיעה בצורה חמורה פחות, אך אצלו היא מלווה במקרים לא מעטים באיבוד ראייה זמני באחת העיניים. "המיגרנה הראשונה שלי הייתה לפני עשר שנים כשהייתי סטודנט לתואר שני", הוא מספר, "ומאז היא מלווה אותי בחיים. אצלי יש טריגרים ספציפיים שגורמים להתקפים. זה יכול להיות שתיית אלכוהול לילית, שתיית קפה מרובה, פעילות גופנית נמרצת, שעות ארוכות מול המחשב ואפילו אכילת שוקולד בכמות גדולה. המיגרנות שלי אמנם די חלשות אבל במקרים מסוימים הן מגיעות עם איבוד חלק משדה הראייה, כאשר בימים שלאחר ההתקף אני סובל מהרגשה כללית לא טובה ומבחילות, כך שאני מושבת למשך זמן לא קצר".

איך הסביבה מקבלת את זה?

"סביבת העבודה שלי היא אקדמית ומסתבר שבאקדמיה מיגרנות הן דבר די נפוץ, כך שלא רואים בתקופות המיגרנה שלי דבר חריג. בסביבת החברים מתייחסים להתקפים לפעמים כקוריוז משעשע,  אם אני נניח משחק כדורסל עם חברים ופתאום חש ברע הם לא מבינים את זה כי אני נראה להם רגיל לגמרי. אלו סיטואציות לא פשוטות, אבל עם השנים למדתי להתרגל אליהן ולהבין שהן יעברו תוך כמה שעות".