זה לא "סתם כאב ראש": מה היא מיגרנה?

יש תופעות שלעולם לא נבין עד שנרגיש אותן בעצמנו. מיגרנה היא אחת מהן. אל תתבלבלו - מיגרנה היא לחלוטין לא "רק כאב ראש חזק" בדיוק כמו שצירי לידה הם לא "רק כאבי בטן". היא גם לא עניין פסיכוסומטי ואי אפשר להכחיד אותה עם כוס מים או כמה שעות של מנוחה. אז מה זה מיגרנה? מיגרנה היא מחלה נוירולוגית התקפית שיכולה להתפתח למחלה כרונית שגורמת לסבל רב וגובה מאנשים מחיר כבד. 

אנשים רבים סביבכם חווים מיגרנה ברגעים אלה ממש, הרבה יותר ממה שנדמה לכם. "למעלה מ- 10% מהאנשים בעולם סובלים ממיגרנה", אומר ד"ר סאלו חרץ, מנהל היחידה לנוירולוגיה בבית החולים אסותא באשדוד. "בישראל זה מגיע אפילו ל-15%, כלומר למיליון בני אדם". המחלה מתחילה לרוב בטווח הגילים 60-20, כאשר שיעור הנשים הסובלות ממנה גדול עד פי שלושה. מי שחווים יותר מ-15 ימים של כאבי ראש בחודש, כשלפחות שמונה מהם ימי מיגרנה, במשך יותר מ-3 חודשים - מוגדרים כסובלים ממיגרנה כרונית. פחות מכך מוגדר כמיגרנה התקפית, אבל המצב יכול להשתנות לכאן או לכאן ובכל מקרה יש לפנות לרופא המטפל לצורך אבחון, ליווי וטיפול.

ד"ר חרץ מסביר שכמו הרבה דברים הקשורים במוח האדם, עולם הרפואה עדיין לא הצליח להבין עד הסוף את המנגנון שמפעיל את המיגרנה. "היו תקופות שחשבנו שמיגרנה היא סוג של מחלת כלי דם של המוח, היום חושבים שמיגרנה נוצרת מסוג של תקלה במוקדי הכאב במוח", הוא מסביר. "בפועל, זו מחלה שמתבטאת בהתקפים בתדירות משתנה של מספר שעות עד מספר ימים, כשהמרכיב המרכזי שלהם הוא כאב ראש. הכאב הזה הוא עוצמתי ויכול להיות מלווה בבחילות, הקאות, חוסר קשב, אי סבילות לאור ולרעש, גם אם הם בעוצמה מינימלית, ואי סבילות לפעילות גופנית - ברמה של קושי ללכת מחדר לחדר. הבנאדם הופך בזמן התקף לסמרטוט ומתקשה לתפקד או לקיים חיים רגילים". 

אורית, אישה בשנות ה-60 לחייה, סובלת ממיגרנה כבר ארבעה עשורים. "מאז שהמיגרנה הופיעה בחיי ועד שאובחנתי כסובלת ממיגרנה עברו 15 שנה", היא מספרת. מסתבר שהזמן הארוך עד לאבחון הוא תופעה מאוד נפוצה. "אנשים מתחילים לסבול מכאב ראש ולא חושבים מיד שצריך לקבוע תור לנוירולוג״, אומר ד"ר חרץ. ״ואז הם לוקחים במשך שנים משככי כאבים בעוצמה הולכת וגוברת". לדבריו, במצב אידיאלי מטופלים היו ניגשים לאבחון אצל נוירולוג בשלב מוקדם - ואז ניהול המחלה היה נעשה בצורה מסודרת. 

בהיבט החברתי, הבעיה היא שבניגוד למחלות אחרות למיגרנה אין ביטוי חיצוני כלשהו וגם לא אסמכתא ברורה - אין בדיקת מעבדה או הדמיה שקובעת שהמטופל אכן סובל ממנה. "הייתי שקועה בגידול ילדים ובפיתוח קריירה תובענית בשירות הביטחוני", מספרת אורית. "לתוך כל זה נכנסה המיגרנה, לפעמים על בסיס יומי. הבעיה היא שזה לא שפעת שמגיעה פעם בשנה ואז כולם בעבודה מבינים ותומכים בך. הסביבה לא סובלנית ולא סלחנית. זו מחלה שאין לה שום הילה וזוהר, אלא בעיקר סטיגמה של הפרעה טורדנית של נשים נודניקיות. היא חוזרת שוב ושוב, את מרגישה איום ונורא אבל לא נעים לך לספר לסביבה כי אף אחד לא יבין. עבדתי בארגון מאוד גברי והיררכי והייתי מסתירה את זה בשביל שלא אשמע נודניקית. כאישה עם 3 ילדים קטנים שמדי פעם חולים, לא הייתי לוקחת ימי מחלה בכלל. במשך שנים על גבי שנים המשכתי לתפקד למרות הכאבים העזים, נעשיתי רוקחת של עצמי. אני זוכרת שבנסיעות עבודה הייתי שוכבת על הכיסא האחורי, קמה, מיישרת את המדים, מנסה להתאושש ולתפקד בעזרת הכדורים בצורה ייצוגית". 

אורית מסבירה שאצל הסובלים ממיגרנה הרגישות היא כל כך גבוהה שכל שינוי מזערי בחיים יכול להביא להתקף. "היית ביום כיף והלכת לישון מאוחר מהרגיל? מיגרנה. אכלת יותר מדי? מיגרנה. אכלת פחות מדי? מיגרנה". 

ד"ר חרץ מספר כי בעשור האחרון הייתה מהפכה בחקר המיגרנה שמובילה לשינוי דרמטי בגישה הטיפולית. "המחקר של מנגנון המיגרנה העמיק מאוד, והיום כבר מבינים עד כמה מולקולות עובדות כשליחות של כאב למוח בזמן התקף", הוא מסביר. 

למעשה, מיגרנה היא אחת המחלות שהכי פוגעות בתפקוד הפעיל במהלך החיים. "מיגרנה היא המחלה הנוירולוגית הכי יקרה למשק – היעדר עבודה, פניות חוזרות למערכת הבריאות, חופשות מחלה, נכות ועוד״, אומר ד"ר חרץ. ״כשליש מהסובלים ממיגרנה מפסידים עבודה באופן משמעותי, חצי מהם מפסידים חלק ניכר מפעילות הקשורה באחזקת המשפחה והבית, שליש מהם מפחיתים פעילות חברתית כיפית - מפספסים את היומולדת של הילד או דייט עם הבעל בגלל מיגרנה". בגלל החשש מההתקף הבא, הפגיעה בתפקוד ובשגרת החיים גם גולשת מעבר לימים של ההתקף עצמו. "פעמים רבות רואים מטופלים מבטלים תוכניות או אפילו לא קובעים חופשות".