"כשהמטופל יוצא מהרופא מתחיל התפקיד שלי" - על השתלות מח עצם וטיפולי Car-t cells

מקצוע הסיעוד הוא נדבך מרכזי במעטפת הטיפול הרפואי: אחים ואחיות מפעילים שיקול דעת מקצועי, ניהולי וערכי, תוך מתן טיפול סיעודי איכותי כוללני למטופל ומשפחתו. בנוסף לטיפול הפיזי הם מדריכים מטופלים ובני משפחה ומהווים מקור צמיחה לצרכים הקליניים והנפשיים של מטופל – אולם לא תמיד נמצאים האחיות והאחים בחזית התודעה הציבורית, על אף השליחות הבלתי מובנת מאליה. 

לרגל יום האחיות והאחים הבינלאומי, נפגשנו לשיחה עם מלי רובינשטיין, אחות מתאמת מושתלי מח עצם ו- Car-t cell במרכז דוידוף בבית חולים רבין-בלינסון – כדי לשמוע על עשייתה כאחות, ועל תפיסתה לגבי המקצוע.

"ב-32 שנה כאחות היו לי הרבה תחנות", מספרת רובינשטיין, "ומכל אחת מהן לקחתי משהו שעוזר לי היום כאחות מתאמת [השתלות מח עצמם וטיפולי Car-t cells]. עבדתי בבית חולים גריאטרי, פסיכיאטריה ילדים, אונקולוגית ילדים וגם השתלות מח עצם. עבדתי בקהילה... כל תחנה ותחנה הביאה אותי והוסיפה עוד נדבך של ידע, מקצועיות וקשרים שתרמו לי כל יום בעבודה שלי".

מה זה אחות מתאמת השתלות מח עצם וטיפולי Car-t cells?

לתאם השתלות מח עצם וטיפולי Car-t cells, לדבריה של רובינשטיין, "זה סוג של מנצחת על תזמורת", או "כמו אמא אווזה שאוספת סביבה הרבה דברים. אבל בעיקר – היא אוספת את המטופל במרכז, יוצרת את כל הקשרים שהוא צריך כדי להביא אותו לטיפול אולטימטיבי. אם זו הדרכה על טיפול תרופתי, אם קבלת חיסונים ואם בדיקות מעקב. זה ניהול טיפול לאורך זמן מההתחלה ועד הסוף - להוביל אותו יד ביד לאורך כל הטיפול. לכל תחום ותחום יש את הייחודיות שלו בטיפול שלו. אנחנו הקול של המטופל, אנחנו הקול של המשפחה - אני רואה שזה המקום שלי".

 רובינשטיין עצמה משמשת, בין השאר, אחות מתאמת מושתלי Car-t cell :  "זהו טיפול אימונותרפי שבו מוציאים במערכת מיוחדת תאי חיסון מהמטופל", היא מסבירה. "התאים האלה נוסעים למעבדה בחו"ל ושם עוברים ריבוי וחיבור לנוגדן מסוים. התאים האלה חוזרים לארץ והחולה מקבל אותם חזרה בסוג של השתלה עצמית, בטכנולוגיה מיוחדת". במסגרת התהליך המורכב של טיפול Car-t cells היא מלווה את החולים ובני משפחותיהם שבועות ארוכים:  "התהליך כולל בדיקות, תקשורת עם גורמים רבים – חברת תרופות, מעבדת השתלות, מחלקת אשפוז, ליווי של המטופל עצמו גם בטיפולים נוספים שנדרשים בדרך. המטופל חלש, עייף, כאוב, למשפחה קשה מאד בשלבים האלה, ואני מלווה אותו כל שלב ושלב – כולל תקופה אחרי השחרור מבית החולים". 

"אנחנו לא צריכים להגיד 'הכל בסדר'", אומרת רובינשטיין, "אלא להיות איתם במקום שקשה להם. כשהם יוצאים מהרופא – זה המקום שלי להיות איתם, גם במקום הטוב וגם במקום הקשה".

האזינו לשיחה ושמעו כיצד מתאימים לכל מטופל את הצרכים המסוימים שלו, אלו מיומנויות "רכות" נדרשות במקצוע הסיעוד – ומדוע מאמינה מלי כי על אף ההתפתחויות הטכנולוגיות במקצוע הסיעוד, אין תחליף למפגש פנים מול פנים.

לשמיעה לחץ כאן

קרדיט באנר ראשי צילום: Shutterstock