דלקת חוליות מקשחת (AS): הכירו את המחלה השקופה
הופעתם ההדרגתית של תסמיני אנקילוזינג ספונדיליטיס, והעובדה שהיא אינה מוכרת בציבור – עלולים לעכב את זיהוי המחלה. אבל לאבחון מוקדם חשיבות מכרעת ביכולת לשלוט בהתפתחות
It looks like you are using an older version of Internet Explorer which is not supported. We advise that you update your browser to the latest version of Microsoft Edge, or consider using other browsers such as Chrome, Firefox or Safari.
הופעתם ההדרגתית של תסמיני אנקילוזינג ספונדיליטיס, והעובדה שהיא אינה מוכרת בציבור – עלולים לעכב את זיהוי המחלה. אבל לאבחון מוקדם חשיבות מכרעת ביכולת לשלוט בהתפתחות
די בהיתקלות ראשונית במונח "אנקילוזינג ספונדיליטיס", או בשמה העברי - דלקת חוליות מקשחת, כדי לעורר חרדה ותהיות. המונח המוכר יותר הוא אולי (Ankylosing spondylitis) AS, אך סביר להניח שמרבית האוכלוסייה כלל לא יודעת על קיומה של "המחלה השקופה", כפי שמכנים אותה לא מעט בעולם הרפואה. אולם עבור החולים, 0.3%-0.5% מכלל האוכלוסייה, מדובר בהתמודדות לא פשוטה.
אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלת מפרקים דלקתית, שמופיעה בדרך כלל כהתקשחות של עמוד השדרה, וכתוצאה מכך - כאבים מתמשכים.
חוסר המודעות לקיומה של המחלה גורם לחולים רבים להתעלם בתחילה מהתסמינים מבלי לפנות לאבחון מתאים. התסמינים הנפוצים, כאבים בגב התחתון ובמפרקים, הם תופעה נפוצה שרבים סובלים ממנה ולכן אינם מדליקים תמיד את הנורה האדומה המביאה להתייעצות עם רופא.
"אבחון מוקדם של AS הוא קריטי במיוחד", אומרת פרופסור מירב לידר, מנהלת היחידה הראומטולוגית בבית החולים שיבא בתל השומר, "ונדרש כדי להתאים טיפול שיאפשר לחולים לנהל אורח חיים תקין. ההתפתחות של המחלה מאוד הדרגתית ובתחילת הדרך הכאב יכול להיות בעוצמה נמוכה בלבד, אולם במשך החודשים הבאים הם הולכים ומתעצמים".
פרופ' לידר מגלה כי המחלה תוקפת בעיקר צעירים לפני גיל 40, וכי האבחון שלה עלול להיות מורכב, שכן קיים דמיון רב בין תסמיני המחלה לתסמינים של מחלות נוספות - בהן פיברומיאלגיה ומחלות מפרקים שונות. בחלק מהמקרים, מתברר כי מדובר רק במרכיב אחד מתוך קבוצה גדולה יותר של דלקת מפרקים המכונה "ספונדילוארתריטיס". הקבוצה הזו כוללת, בין השאר, תופעות כמו דלקת מפרקים ספחתית (פסוריאזית), דלקת מפרקים תגובתית ודלקת מפרקים אנטרופתית (הקשורה במחלת מעי דלקתית כמו קרוהן וקוליטיס כיבית).
הבעיה היא כאמור דווקא בהדרגתיות שבה מופיעים התסמינים. לא מדובר בכאב חד ודרמטי שמכריע את החולה בבת אחת: לרוב יתחילו גילויי ה-AS בכאבי גב קלים ובדלקות נקודתיות במקומות שונים כמו קרסוליים, ברכיים ואפילו עיניים. המיקום והעוצמות משתנים, והצורך במענה מידי אינו ברור ומובהק.
דווקא על הרקע הזה, מדגישה פרופ' לידר, חשוב לגלות ערנות מרובה ולשים לב לכמה איתותים שעשויים לשמש סימני אזהרה: "כך למשל במקרים בהם הכאבים גוברים דווקא במצב של מנוחה", היא אומרת. "ייתכן מאוד שהכאב דלקתי וחשוב לשים לב לזה. אם הכאבים מורגשים יותר דווקא במהלך הלילה והבוקר, ולאורך היום נרגעים, חשוב לגשת לאבחון אצל רופא המשפחה. הפעילות הפיזית מקלה במקרים רבים על הכאב ולכן אנשים נוטים להתעלם, וכך אנחנו מגיעים למצב שבו חולפות לפעמים אפילו שנים רבות בטרם הם מאובחנים".
לאבחון מאוחר יש מחיר, וככל שיתעכב זיהויה של המחלה עלול להיווצר נזק קבוע. "המחלה הדלקתית יוצרת 'גשרי עצם'", מסבירה פרופ' לידר, "שהם מעין 'נטיפים וזקיפים' בעמוד השדרה – והם הולכים ומגבילים את התנועתיות ככל שחולף הזמן. אם לא ניתן טיפול מתאים בהקדם, הנזק עלול להיות קבוע ובלתי הפיך".
מהו משך הזמן שצריך להדליק נורה אדומה? אם חלפו שלושה חודשים וכאבי הגב נותרים בעינם, צריך לפנות לייעוץ עם רופא המשפחה. חשוב גם להיות ערניים ומודעים לתסמינים של מחלות דלקתיות אחרות כמו דלקות עיניים, מחלות מעי ופסוריאזיס - שמגבירות את הסיכון ללקות ב-AS.
השלב שבו מבין החולה כי מדובר במחלה מתמשכת אינו קל. עם זאת, קיימים לא מעט כלים להתמודדות עם דלקת חוליות מקשחת: בעזרת טיפול מתאים והכוונה נכונה, ניתן לחיות לצד המחלה.
"בשני העשורים האחרונים התחוללו שינויים מרחיקי לכת בתחום הראומטולוגיה", מספרת פרופ' לידר. "תרופות מתקדמות שנכנסו בינתיים לשימוש הביאו עמן מהפכה, מבחינת היכולת לסייע למטופלים לנהל אורח חיים שגרתי. אם בעבר עסקה הרפואה בהישרדות של החולה ובשיכוך הכאבים, היום קיים חלון הזדמנויות בסמוך לאבחון AS שבו ניתן 'לתפוס פיקוד' ולשלוט בקצב ההידרדרות של המחלה ולהפחית נזק ארוך טווח". כדי לעשות זאת, 'נתפרת' עבור החולה מעטפת תרופות מותאמת אישית, בהתאם למצבו. בפועל, רוב החולים עצמאיים ומתפקדים; 50% מהם יוצאים ממעגל העבודה ונעזרים בקצבת נכות, אך מרביתם מנהלים חיים שגרתיים יחסית. המחלה לא נעלמת: היא נוכחת בחייהם, עם התקפי כאבים נקודתיים, אולם התרופות מסייעות לשלוט בתדירות ובעוצמת הכאב.
לשגרת התרופות נלווית הקפדה על אורח חיים מתאים, שיקל על ההתמודדות עם המחלה; השמירה על תנאים אולטימטיביים להקלה במצבם של החולים היא אחריות המוטלת על כתפיהם. אורח חיים כזה יכלול הקפדה על פעילות גופנית ותזונה מאוזנת, הימנעות מעישון - המעודד דלקתיות בגוף, ושמירה על קשר רציף עם הרופא.ה המטפל.ת, אותו חשוב לעדכן בכל שינוי קיים במצב הבריאותי.
הקשה מבין כולם הוא אולי ביצועה של פעילות גופנית: "במקרים בהם החולה סובל מכאבים המגבילים את התנועה", מייעצת פרופ' לידר, "מומלץ להתחיל עם התעמלות במים. בשלב מתקדם יותר ניתן לתגבר עם הליכה ורכיבה על אופני כושר– הכי חשוב, לא ליפול למלכודת של כניעה לקושי ולכאב. בסופו של דבר, זו כנראה הדרך הטובה ביותר לא רק להקל על הכאבים עצמם – אלא גם על ההתמודדות הנפשית עם המחלה".
צילום תמונת קאבר: Shutterstock